|
so:text
|
זה לא כיף ולא ייסורים. זאת עבודה. זה ביום שישי ושבת ובכל הערבים. זה נמשך הרבה זמן. פרוזה בכלל זאת עבודה ממושכת שצריך לעבור עוד פעם ועוד פעם על הטקסטים ולפני שאתה ממשיך אתה צריך לקרוא את מה שכתבת קודם. אז לקרוא לזה כיף, נראה לי לא מאפיין. זאת עבודה. מצד שני זה גם לא סבל. אני לא אמן שמתקשה לחזור לחיים שלו. להיפך, אני מתקשה לחזור לעולם הזה. לצאת זאת לא בעיה אבל לחזור כל פעם מחדש זאת בעיה. אני רץ בשדות זה אתי כל הזמן, אבל זה רק אני, כמו שאני יושב פה בחדר העבודה. זה איננו בישיבה או במשפחה. (he) |
