|
so:text
|
משרד התרבות הוא לא מפיק על. לי לא אכפת כמה הצגות מעלה המוסד ואם מנגנים בדו, רה, מי, או בסול, לה, סי. אני לא בודקת איכות, זה לא תפקידי. תפקידי הוא לשאול למה תיאטרון גדול מקבל יותר תמיכה מתיאטרון קטן. מישהו עצר לרגע לחשוב שאולי התיאטרון הקטן הוא זה שצריך לקבל יותר תמיכה? עד היום משרד התרבות תיפקד כמפיק על. אם אתה בוחן רק לפי כמות ההרצות של התיאטרון, אז אתה מפיק על. הרי מי שמריץ יותר הצגות הוא זה שמקבל יותר כסף. ככה המוסדות הקטנים מהפריפריה לעולם לא יצליחו לפרוץ. האופרה הישראלית מקבלת מיליונים על מיליונים. סליחה, כמה אנשים שומעים אופרה במדינת ישראל? אבל מה הקריטריון? גודל תזמורת. קריטריון שמשמר חוסר שוויוניות. מוסד בפריפריה צריך להיות בעל ותק של שנתיים כדי לקבל תקציבים. איך תיאטרון דרוזי או בדואי יכול להחזיק שנתיים? תקציב התרבות שמר במשך שנים על החזקים, והבטיח שהחלשים ימשיכו להיות חלשים. זה הולך להשתנות. למטרה הזאת הוצאתי כבר עכשיו תקנות ינוקא. אני לוקחת מהחזקים ומעבירה לחלשים, ובשביל זה צריך אומץ. זה יעורר היסטריה ענקית במוסדות התרבות, אבל יחולל היסטוריה. אתיופים, ערבים, פריפריה, חרדים וגם נשים יקבלו יותר. לדוגמה, אני עומדת לפתח את חממות הנשים היוצרות. יקרה פה תהליך, שזכיתי להיות זו שתוביל אותו, לצמצום פערים, שינוי תקציבים וטיפול בעוול של שנים. אני אבוא למוסדות מסוימים וכאילו אומר להם, כמה פעמים בשבוע אכלתם סטייק? מעכשיו תאכלו חצי מזה, והיתר יעבור לעוד כמה מוסדות, שעד היום אכלו רק עוף, וגם הם רוצים ליהנות מסטייק." ~ מירי רגב על המהפך שהיא מתעדת להוביל בתחום תקצוב התרבות (he) |
