|
so:text
|
אני חושש להגיד את זה, אבל נדמה לי שיש אמת בטענה – שעולה תמיד בהקשר הנדל"ני – שאנחנו דור של מפונקים. אולי בעצם צריך לדייק. אנחנו דור של הרבה מאוד מפונקים, שבגלל העובדה שהם מוכנים לשלם את המחירים הלא מציאותיים של המציאות המפונקת שלהם, הם גוררים אחריהם גם את ה'לא מפונקים' – כי עדיין גם אלו שלא מוכנים להשתחוות בפני תרבות הצריכה, סובלים ממחירים גבוהים שמושפעים ישירות מהבולמוס של המפונקים. יכול להיות שאין כל רע בלרדוף אחרי הפוזה כפי שנהוג בדור שלי, אלא שצריך לדעת לקחת את האחריות ולהודות בזה. הודאה היא הצעד הראשון. משם אפשר להמשיך אל עבר מקומות כמו חקיקה של חוקי פיקוח על שכר הדירה , מתוך הבנה מוחלטת שלדור הנוכחי אין מעצורים ויכולת להשתלט על ההתמכרות שלו לחומריות, ועל כן יש להגביל את אלו שמנצלים זאת בצורה מוגזמת. צריך לעצור את הניצול והעושק של החזירים שמרוויחים הון עתק על חשבון החולשה של דור שלם. אז סיכמנו שנתחיל בהודאה באשמה, בלקיחת אחריות, בהבנה שאנו חלשים, חסרי אונים מול תרבות המערב שגידלה אותנו והפכה אותנו למה שאנו. ומשם נמשיך לעבר הפתרונות. אלו יגיעו רק אחרי שנסתנכרן עם האמת של מי שאנחנו, על כל חולשותינו ופגמינו. נתחיל בזה שנדע לאהוב את המפלצת ההדוניסטית ששולטת בנו." ~ מותח ביקורת על דור הגילאים שלו שלא יוצא בשאת נפש אל מול יוקר המחיה (he) |
