so:text
|
מה שמעסיק כיום את רוב המדענים הוא לא כמה שהם יודעים היום לעומת לפני 50 שנה, למרות שזה הבדל משמעותי, אלא כמה קצת הם יודעים לעומת מה שהם מגלים כיום. במשך הרף־עין של זמן קוסמי – המין שלנו חי על סלע זעיר, במערכת שמש זעירה, שהיא חלק מפרוור חסר חשיבות, בגלקסיה אחת מיני אינספור. בכל שנייה ושנייה מאז המפץ הגדול כוכב בגודל השמש שלנו מתפוצץ. ואכן, קיימים כיום פיזיקאים שיודעים להגיד לנו את התאריך שבו השמש שלנו תעשה זאת גם. אנו יודעים מתי העולם יגיע לקצו ובאיזו דרך. אך אנו יודעים משהו שהוא אפילו יותר מדהים: קצב ההתפשטות של הפיצוץ הזה עולה ומתגבר. היקום שלנו מתפרק ומתרחב מהר יותר ממה שחשבנו. כל מי שלומד את הנושא מוצא את התהליך ההרסני והכאוטי הזה בלתי ניתן ליישוב עם הרעיון של אצבע אלוהית, עם הרעיון שקיים כאן תכנון. וזה לא רק בגלל שאנחנו יודעים כל כך מעט על היקום, אלא בגלל שהמידע החיוני שיש לנו על היקום לא מצביע על כך שהוא תוצאה מכוונת אשר הגיעה מבורא שמימי רחום וחנון, שאוהב כל אחד ואחת מאיתנו, אשר חיים על הסלע הזעיר הזה בפרוור חסר החשיבות הזה של היקום." ~ Christopher Hitchens vs. William Dembski, 18 בנובמבר 2010 (he) |