|
so:text
|
ידעתי למה אני לא רוצה לקחת את התפקיד הזה. ידעתי שאני הולכת לעבוד בשביל אנשים כפויי טובה. זה פשוט מדהים ההבדל בין עולם התרבות לעולם הספורט. עולם הספורט קיבל אותי באהבה, בחיבוקים. ובעולם התרבות אנשים קפוצי תחת, צבועים, תככנים, כפויי טובה. לא היה לי בא לעבוד בשביל כפויי טובה, אבל זה כנראה השיעור שהקדוש ברוך הוא קבע לי. אם הייתי שרת הרווחה, שם יש אנשים שיודעים להוקיר. הם יגידו לי: 'תודה, מירי. כפרה, מירי', גם אם המאמצים שלי לא צלחו. יש הכרת הטוב. בעולם התרבות אין הכרת הטוב. אני אומרת רבאק, אני מכירה את עצמי. הרי באתי להזיז הרים. המאבק הראשון שלי יהיה על הגדלת תקציב התרבות, ואני אומרת, בשביל מי אני הולכת לעבוד? אבל זה כנראה השיעור, לעבוד בשביל אנשים שלא אוהבים אותי. יודעת מה, יש פה עוד דבר, אחרי כל העניינים, אני מבינה שיש לי פה שליחות. לעשות קצת סדר. אני אעשה חלוקת משאבים צודקת. החלוקה לא השתנתה במשך עשרות שנים ועכשיו היא תשתנה. יש מפת עדיפות לאומית שתומכת בפריפריות. למה שלא נחליט שנתמוך אך ורק בפריפריות? זה חברתי, זה נכון, ויש שם מגזר יהודי ולא יהודי" ~ על כניסתה לתפקיד שרת התרבות והספורט (he) |
